תעשו את זה פשוט

קפיצה בחבל


הפסח הזה היינו אמורים להיות בטיול משפחתי בספרד הטיול הוזמן ושולם ארבעה חודשים קודם. החברה (ישראלית) נעלמה, אין מענה לטלפונים ומיילים, והכסף על שירות שלא ניתן, לא נראה באופק, אנשים שוכחים שלכל קורנה יהיה (בסוף) מוצאי קורונה. במקום לטייל בברצלונה, לאכול משהו טוב, לקחתי חבל קפיצה ויצאתי לקפוץ בגינה. הילדה שלי עברה, גילגלה עיניים למעלה ואמרה: אמא, באמת??? בגילך ?? חבל קפיצה

היא ראתה אותי מתאמנת, עמידות ידיים גלגלונים, גשרים ושפגטים, הכל לימדתי אותה, היום היא מבצעת טוב יותר ממני, אבל חבל קפיצה, היא לא ראתה אותי מחזיקה אף פעם, האימונים שלי נעשו בחדר הכושר, לא עם חבל בבית.

מתגעגעת לשיעורי היט למיניהם, עם מוזיקה בפול ווליום וצעקות מוטיבציה ממדריכים/ות מוכשרים/ות. מתגעגעת גם לאימוני משקולות בשקט שלי, לבד, עם מוזיקה צועקת באוזניות.

לא ברור מתי נוכל להתנשף ולהזיע בחדר אחד עם עשרים איש ללא מסיכה כפפות או שני מטר מרחק.


קיימים אימונים און ליין, תוכניות שונות, בזום, ביוטיוב ובאינסטגרם, גם אותם אני עושה, התחושה לא מרפה, אורח החיים משתנה ולא ברור מתי יחזור ניסיתי לקנות הליכון או אליפטיקל לרוץ קצת, אין להשיג בשום מקום, מה נותר? לחזור לבסיס, פשטות חבל קפיצה, תרגילים פשוטים, פעם כולנו קפצנו בו, צריך רק להזכר ולהזיע. אנחנו זזים פחות, מוגבלים ל 100 מטר, לחוצים יותר אוכלים יותר קיזוזים נדרשים - קחו חבל קפיצה, תתחילו לקפוץ, סיימו כשהדופק בשמיים, זה קורה מהר ואז תתחילו מחדש שכיבות סמיכה, סקוואט, פוש אפ וח