הפקת בר מצווה
הפקתי הרבה אירועים בעשור האחרון,
מבשלת אופה, סט צילום, סטיילינג, מצלמת
מעלה לאתר, רוטינה של הרבה שנים. בשנים האחרונות עוסקת בצילום בלבד. צילומי תדמית וצילום קולינרי, אוכל ואנשים נחמדים האירוע תוכנן חודשיים קודם, שבת חתן, עליה לתורה בבית כנסת ואז הביתה, נשנושים קוקטיילים וארוחת צהריים
שבת חתן בבית
נשאלת למה לעבוד קשה? למה לא לשכור מקום. כל השאלות מאנשים שאיכפת להם
חיפשתי משהו מעבר לשעתיים ארוחת ערב והביתה. הפקתי כל כך הרבה אירועי שבת חתן ובר מצווה לאנשים ״זרים״, לקוחות, שכאשר זה הגיע לילד שלי, היה ברור שנעשה את אותו הדבר. אירוע מחוץ לבית יותר פשוט, יותר זול, יותר קל, יותר קר.
משהו אינטימי בלפתוח את קודש הקודשים, את הבית לחברים ומשפחה, ולארח מהלב. גם אני וגם בן זוגי מגיעים ממשפחות גדולות, קולינריה היא עניין חשוב, גדול, מהבית
מבול באירוע
שבת לפני האירוע, הייתה שמש מטורפת, 4 ימים לפני האירוע היה לי יום צילום בים, מהצד של המים...אחד הימים החמים. כשהתחזית הראתה גשם, שכרתי אוהל גדול על כל מקרה
הירוק של הגינה הפורחת התחלף בפלסטיק לבן ענק. החסרונות: הגינה נעלמה,
היתרונות, מדובר על רפלקטור (מחזיר אור) אחד ענק, אם לא הייתי כל כך עסוקה בבישול ואפייה, הייתי עושה שם יופי של צילומים. הבחור שהתקין לי את האוהל שאל אם השתגעתי, למה לבזבז כסף ומי ישמע איזה גשם יש אצלנו בחורף, כמה טיפות לא הרגו אף אחד. לא רציתי לקחת סיכון יום שישי בלילה ויום שבת ברקים רעמים, ברד, גשם כבד מאוד
עזרת נשים בבית הכנסת
הגענו לבית הכנסת בברד כבד, הבת שלי בת ה 7 שאלה למה אנחנו בבית סוהר
(עזרת נשים, מוגנת בסורגי עץ ומעליהם וילונות) לשאלה שלה למה אני והיא וסבתא לא יכולות לשבת מקדימה עם הבנים (אבא שלה ואחים שלה) לראות טוב את ספר התורה, לא מצאתי תשובה זה שאנחנו ב 2018, ובן יכול לאהוב בן, לא הגיע עד לעזרת הגברים בבית כנסת המבנה של בית הכנסת, 3 שורות צפופות במכלאה בעזרת נשים,
30 שורות מרווחות ומקושטות בעזרת הגברים. הבת שלי פתחה את הוילון לראות טוב יותר אחת הנשים מאחור ביקשה ממנה לסגור שלא יראו אותה. איך גדלות הבנות הקטנות שלכם ? הן הופכות לנשים שחושבות שזה בסדר להקטין להעלם ? עד מתי תשאירו אותן קטנות וסגורות? מוכנה לכבד את המסורת - כבדו אתם בבקשה את השנה ואת הדור, את היכולות המוכחות, ואת זה שיש נשים שיכולות ועושות כל מה שאתם עושים לעיתים טוב יותר, שאו אותן על כפיים במקום לפחד מהן
דאגו לעזרה מראש
גוייס ל״מילואים״ בצו 8 דחוף, מי שעבד איתי בעשרות אירועים בעבר, פרקר מתן
מכיר אותי ואת השגעונות שלי מעולה ואתו צוות מלצרים. כשסידרנו את שולחנות הקינוחים (שולחן פרווה, ושולחן חלבי) , חברה טובה שלי עזרה לסדר פלטת פירות, בשקט הוא ניגש לומר לה, תסדרי יפה אחרת היא צועקת...מכיר אותי טוב כמו שאמרתי באירוע היה צלם חמוד, שהגיע ב 6 בבוקר לעליה לתורה בחמישי, והגיע לצלם בשבת בברד, מוסר עבודה שאני מאוד מעריכה. לכל אלה ששאלו ״מה את בלי מצלמה?״ אי אפשר גם לארח, גם לבשל גם לאפות וגם לצלם . צילמתי לפני ושכרתי צלמים לאירועים
מכניסה אתכם לתנורים שלי, יומיים קודם לאירוע עבדו חזק
צעקות נשמעו ברקע על זה שאני מבזבזת הרבה זמן על צילומי אוכל במקום לבשל ולאפות, סטייליניג לוקח זמן ואני נהנת מהצילום כמו מההכנה, בשניהם יש יצירה רוצה לומר תודה ❤️ למשפחה לחברות וחברים טובים שהגיעו לתת חיבוק. עם הגשם והברד, כמעט בנוכחות מלאה, 75 אורחים, שבחרו לכבד, להגיע, במצב רוח טוב וחיוך תודה מיוחדת לחבר שלי, החבר הכי טוב שלי, יואב אסולין, על שותפות של הרבה שנים
בסופות, בילדים, בצעקות בחיבוקים בנשיקות ול 48 שעות גם בבישולים. בשמחות, פזית אסולין